מרץ 19 - עמדת פורום המכללות הטכנולוגיות בנושא יישום הרפורמה בתחום הפדגוגיה
הפדגוגיה היא הליבה של מערכת ההשכלה הטכנולוגית ומהווה את היסוד המרכזי ליישום החלטת הממשלה בנושא הרפורמה במערכת ההשכלה הטכנולוגית בישראל. פורום המכללות הטכנולוגיות פועל בשנה האחרונה מתוך מחויבות ושותפות ליישום הרפורמה. במסגרת זו הפורום מנהל תהליכים מקצועיים שמטרתם לקדם ולשפר את יישום החלטת הממשלה תוך בחינה מתמדת של איכות ההחלטות ודרכי היישום.
מסמך זה מציג את עמדת הפורום בתחום הפדגוגיה בהתבסס על: התפתחות תחום ההשכלה הטכנולוגית בישראל החל מהקמתה; מערכות השכלה טכנולוגית ואקרדיטציה בעולם; תהליך פיתוחן של תכניות לימודים בעולם; נייר מדיניות בנושא השכלה גבוהה טכנולוגית ומקצועית והמלצות ועדת תעסוקה של פרופ' צבי אקשטיין; התפקיד והעמדה של האיגוד המקצועי – הסתדרות ההנדסאים; ועמדת התאחדות התעשיינים.
לקריאת המסמך המסכם לחץ כאן
היערכות מערכות החינוך וההכשרה המקצועית לתעסוקה, עתר רזי - אורן, קרן ביחד - יוני 2018
"פני ההשכלה הטכנולוגית בישראל לאן? נוכח עולם התעסוקה המשתנה", דיון צוות שוק העבודה העתידי. עידו חגאי, מרץ 2018
פורום המכללות הטכנולוגיות רואה ברפורמה בהשכלה הטכנולוגית צורך ויעד לאומי כלכלי – חברתי. אנו מאמינים שגיבוש רפורמה מחייב תהליך תכנון אסטרטגי צופה תמונת
עתיד. על הרפורמה להתבסס על מדיניות לאומית שכוללת חזון, אסטרטגיה ומטרות. מתוך המדיניות תגובש תכנית הרפורמה בתחומים: מבנה, רגולציה, תקצוב ופדגוגיה. מיתוג ההשכלה הטכנולוגית מהווה מנוף ליישום וקידום הרפורמה.
התוספת לשכר כתוצאה מרכישת הון אנושי – משרד האוצר. פברואר 2018
נתוני בוגרי האקדמיה והנדסאים על ידי הכלכלן הראשי במשרד האוצר. המסמך בוחן את ההשכלה של הישראלים, השוואה בינלאומית ובין קבוצות אוכלוסייה, התפלגות ההשכלה של הצעירים, הפרמיה בשכר ואיכות ההשכלה
המכון הממשלתי להכשרה בטכנולוגיה ומדע (מה"ט) ועדת תעסוקה 2030. נובמבר 2017
ניתוח מעמיק על תפקידו של המכון הממשלתי להכשרה בטכנולוגיה ומדע.
השכלה גבוהה עודפת בישראל - ד"ר אורי כץ. אוקטובר 2017
מאז שנות התשעים של המאה הקודמת הרחיבה הממשלה את היצע המוסדות להשכלה גבוהה בישראל, תוך הגדלת המימון הציבורי שהועמד לרשות מוסדות אלה. המדיניות של הרחבת ההיצע התבססה על גישה שלפיה השכלה אקדמית נגישה יותר היא המפתח לצמיחה כלכלית ברמת הפרט וברמת המדינה, ולצמצום פערים בין אוכלוסיות חלשות לאוכלוסיות חזקות יותר. בעבודה זו נבחנו השלכותיה של מדיניות זו.
תעסוקה ושביעות רצון מלימודים בקרב בוגרי מסלול הנדסאים של מה"ט כשנתיים עד שלוש מסיום הלימודים (בוגרים 2013-2014)– אלון פורת. רונית הריס. יולי 2017
הלימודים במסלול להנדסאים, שבפיקוח מה"ט 1 נערכים באמצעות רשת מכללות טכנולוגיות ובתי ספר להנדסאים, הפרוסים בכל רחבי הארץ. לימודי הנדסאים נמשכים לרוב כארבעה סמסטרים ובמהלכן נדרש הסטודנט לעמוד בהצלחה בארבע 2 בחינות גמר ממלכתיות שנקבעו עבור המגמה בה למד )באדריכלות ועיצוב פנים נקבעו 5 בחינות גמר ובהנדסה אזרחית 6 בחינות( וכן בהגשת פרויקט גמר המהווה אינטגרציה של החומר הנלמד ודרכו מיישם הסטודנט את לימודיו. עמידה בדרישות אלו וכן חובות לימודיים נוספים שבמסגרת המכללה מקנים לבוגר דיפלומה של הנדסאי מטעם מה"ט.
היערכות לשוק העבודה העתידי – דפנה אבירם ניצר. פרופ' יותם מרגלית. יוני 2017
ממשלות וארגונים ברחבי העולם הבינו זה מכבר את הצורך בהיערכות מושכלת לצורכי עולם התעסוקה המתפתח. אל אלה הצטרפה לאחרונה יוזמת צוות שוק העבודה העתידי, בראשות המכון הישראלי לדמוקרטיה, שמטרתה לכנס את כלל השחקנים המרכזיים בשוק העבודה הישראלי סביב "שולחן עגול". הצוות בוחן את הנתונים והמגמות הנגזרים מהשינויים הצפויים, ועוסק בגיבוש מסקנות משותפות להיערכות נכונה לאתגרי שוק העבודה העתידי. עבודת הצוות החלה בחודש פברואר 2017 ובחודשיה הראשונים עסקה במיפוי המגמות והאתגרים המרכזיים, זיהוי שאלות המדיניות העיקריות ובניית תכנית עבודה בכל אחד מהתחומים במטרה להתכנס לנייר המלצות מדיניות. מסמך זה יתאר בקצרה את עיקרי היוזמה, יסקור חלק מהשינויים הצפויים בשוק העבודה בשנים הקרובות, כפי שזוהו ע"י חברי הצוות, ויציג את תכנית העבודה המתגבשת להמשך עבודת הצוות עד לגיבוש מסקנות והמלצות
הרחבת שכבת ההנדסאים והטכנאים במשק - נתונים והמלצות לפעולה. אפריל 2017
ניתוח כלכלי שערכנו העלה כי הערך התוספתי של הנדסאי למשק הינו 1.5-1.9 מיליון ₪ (ערך מהוון על פני משך החיים) כאשר כשליש מסכום זה הוא ערך ישיר לפרט. כלומר, בהשכלה הטכנולוגית טמון פוטנציאל כלכלי גבוה למשק. במקביל, מומלץ כי רפורמה נכונה בתחום ההשכלה הטכנולוגית תהיה
מושתתת על הבנת החסמים הקיימים כיום ולכלול מספר רכיבים קריטיים: שינוי נוסחת התקצוב לרבות - ביטול המסגרת התקציבית למכללה, קביעת יעדי סיום לימודים, הגברת תחרותיות בין המכללות, קביעת תעריף מתאים לכל סטודנט מסיים (העלאת התקצוב). בנוסף לכך, יש לתת דגש על
רצף אקרדיטציה, תוספת תעודת טכנאי כתחנת ביניים לאחר שנת הלימודים הראשונה, חיזוק מסלול התמחות בתעשייה, מיתוג מחדש ותקצוב תכניות גמישות לצמצום נשירה (למשל שימוש במודל של תשלום עבור תוצאה).
To read this document in English click here
היכן כדאי להשקיע, על מנת להבטיח צמיחה והתפתחות של הכלכלה בישראל? מרץ 2017
משק הישראלי צמח בשנים האחרונות בשיעור של 3% לשנה. קצב צמיחה זה, היה בין הגבוהים ביותר בעולם המערבי. על אף הנתונים המרשימים, פריון העבודה בישראל, נותר נמוך ב 14% מהממוצע של המדינות המפותחות. הפריון הנמוך משפיע על רמות השכר במשק ומגדיל את הפערים
החברתיים. על פי מדד ג'יני, המודד את היקף אי השוויון בהתפלגות ההכנסות, ישראל נמצאת כיום במקומות הגבוהים בעולם המערבי.
ממחקר של בנק ישראל עולה כי ברמות פריון העבודה, אין אחידות בין כל ענפי המשק 1. בענפי ההייטק, פריון העבודה גבוה ביחס לממוצע של ה OECD ( 150% ( בעוד שרמות הפריון בתעשיות המסורתיות, נמוכות בכ 62%2
To read this document in English click here
בחינת הפרמיה בשכר מרכישת השכלה גבוהה, כפונקציה של תחום הלימוד - זאב קריל, אסף גבע וצליל אלוני. דצמבר 2016
אחת הבחירות הכלכליות החשובות בעת רכישת השכלה היא הבחירה בתחום הלימוד. לבחירה זו השפעה על הכישורים הנרכשים במהלך הלימודים, על הענף ומשלח היד בעת ההשתלבות בשוק העבודה וכפועל יוצא על השכר הפוטנציאלי. תוך שימוש בנתונים מנהליים עבור ילידי 1975-1985 , אנו בוחנים מהי ההשפעה של בחירת התחום באקדמיה על השכר, ומוצאים כי הבחירה בתחום הלימוד מסבירה כ - %20 מהשונות המוסברת בשכר. באופן כללי, כיווני ההשפעה שמצאנו דומים מאוד לכיווני ההשפעה שנמצאו בבחינה דומה בארה"ב, זאת כאשר השונות בישראל מעט גבוהה יותר. כך, בהשוואה לבוגרי תחום החינוך, אנו מוצאים פרמיה גבוהה במיוחד לתחומי מדעי המחשב וההנדסה; ופרמיה שלילית לבחירה ללמוד אומנויות, פסיכולוגיה, אדריכלות ומדעי הרוח. מכך עולה כי מדיניות שתביא לשינוי תמהיל התחומים הנלמדים בהשכלה הגבוהה, באופן שהביקוש בשוק העבודה יקבל יותר ביטוי, עשויה לתרום לצמיחת המשק ולשפר את הניידות כלפי מעלה בשכר.
נייר מדיניות השכלה גבוהה טכנולוגית ומקצועית - מכון אהרון למדיניות כלכלית. דצמבר 2016
מחקר של מכון אהרון למדיניות כלכלית במרכז הבינתחומי שנעשה על ידי: צבי אקשטיין, אביחי ליפשיץ, קרן שגיא ותום טרילניק. המחקר טוען כי "פריון הייצור בארץ נמוך בשיעור של כ 40% מהפריון במדינות מפותחות, שישראל שואפת להידמות להן". בחזון הנייר כתוב כי "יש להקים מערכת השכלה גבוהה טכנולוגית ומקצועית שתתרום לפיתוח המיומנויות וההון האנושי של הפרטים שאינם בוחרים במסלול האקדמי, ותתמוך בצמיחת הפריון של פרטים אלו ושל המגזר העסקי והציבורי. לצורך השגת המטרה יש להרחיב את ההשכלה הכללית הניתנת לסטודנטים במערכת כך שתכלול בין היתר ידע איכותי בכתיבה וקריאה של עברית ואנגלית, אוריינות מתמטית בסיסית ושימוש במחשבים. בנוסף יש ליצור חיבור מקיף בין הלימודים לבין המגזר העסקי והציבורי שיכלול חניכות ושילוב בתעסוקה.
לקריאת נייר העמדה המלא לחץ כאן
פריון והון אנושי, חשיבותה של ההכשרה המקצועית בישראל - ד"ר קרנית פלוג, נגידת בנק ישראל. נובמבר 2016
פריון העבודה בישראל נמוך ביחס למדינות המפותחות, ואנחנו לא מצליחים לסגור את הפער בפריון (שקף 2). יש לכך סיבות שונות, שבנק ישראל מרבה לנתח אותן ועמדתי עליהן בהזדמנויות שונות (שקף 3): הסביבה העסקית בישראל, כפי שהיא באה לידי ביטוי במיקומנו הירוד במדד ה-Doing Business של הבנק העולמי, משקפת תהליכים בירוקרטיים שאינם תורמים לפעילות הכלכלית; ההשקעה הגולמית ביחס לתוצר נמוכה יחסית, וכתוצאה מכך גם מלאי ההון לעובד; חסמים בירוקרטיים שמעכבים את הסחר הבינלאומי משתקפים במדדים השוואתיים של ה-OECD שגם בהם ישראל מדורגת במקום לא טוב. בנוסף לאלו, אני סבורה שהרמה הנמוכה של מיומנויות היסוד של העובד הישראלי קשורה גם היא קשר הדוק לעובדה שאנו מתקשים לסגור את פער הפריון.
השכלה גבוהה טכנולוגית ומקצועית - פרופ' צבי אקשטיין, אביחי ליפשיץ, קרן שגיא, תום טרילניק. אוקטובר 2016
מצגת של מכון אהרון למדיניות כלכלית שמטרתה להקים מערכת השכלה גבוהה טכנולוגית ומקצועית, איכותית ואטרקטיבית, במקביל למערכת ההשכלה האקדמית.
תכנון כוח האדם לשוק העבודה העתידי – הכנסת, מרכז המחקר והמידע. פברואר 2016
שוק העבודה עבר בעשורים האחרונים שינויים מהותיים, והוא צפוי להמשיך ולעבור שינויים נוספים בעשורים הבאים. שינויים אלו מקורם בתמורות דמוגרפיות, טכנולוגיות, מגדריות, תפיסתיות וכלכליות, הבאות לידי ביטוי בהיבטים שונים של שוק העבודה, ובתוך כך במבנה השוק, במקומן של טכנולוגיות חדשות, במערכת היחסים שבין עובדים ומעסיקים וכן בצרכי כוח האדם של שוק עבודה זה. כפי שיוצג בהמשך המסמך, מדינות, מוסדות וארגונים בינלאומיים מכירים בשינויים אלה וקוראים לגורמים השונים לעסוק בחיזוי ובתכנון של שוק העבודה ובהתאמת כוח האדם וההון האנושי לצרכי שוק העבודה העתידי.
הכשרה מקצועית ואקרדיטציה: אנגליה, שווייץ וגרמניה - מאיירס-ג'וינט ברוקדייל. ינואר 2016
מאיירס-ג'וינט ברוקדייל התבקש על-ידי ארגון ג'וינט-תבת לבחון את נושא האקרדיטציה של ההכשרה המקצועית בכמה מדינות באירופה. זאת כדי לסייע לתמיכת הארגון בפיתוח נושא זה European Qualificationבישראל. עבודה זו מציגה את מסגרת האקרדיטציה האירופית וכן בוחנת את מערכת ההכשרה המקצועית בכללותה באנגליה ובשווייץ. Frameworks (EQF) כמו-כן בוחנת העבודה צעדים שנעשו בגרמניה להגברת הניידות מהכשרה מקצועית להשכלה אקדמית.
המכללות הטכנולוגיות - תמונת מצב. ינואר 2016
בישראל 73 מכללות טכנולוגיות המכשירות את הלומדים בהן לקראת הסמכה כהנדסאים וכטכנאים. בשנים האחרונות מתקיים דיון ציבורי ער בנושא החינוך הטכנולוגי-מקצועי בישראל בכלל והמכללות הטכנולוגיות בפרט, על רקע משבר מתמשך בתחום זה. לקראת דיון בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת בנושא "הסדרת המכללות הטכנולוגיות להכשרת הנדסאים בישראל" ולבקשת יו"ר הוועדה חה"כ אלי אלאלוף, מובאים במסמך זה נתונים ומידע על המכללות הטכנולוגיות והלומדים בהן.
ההשכלה הטכנולוגית, היבטים מערכתיים בנושא תמחור, תקצוב כמחוללי החלטות בטווח הקצר – עידו חגאי. דצמבר 2015
חשוב לציין שהידע המקצועי בניהול יישומי של השכלה טכנולוגית הן בתחום הפדגוגי מצוי אצל מה"ט ואצל פורום מנהלי המכללות. ההבנה של אגף התקציבים וצוות הבכירים במשרד הכלכלה הוא חלקי ביותר. אני מציין נתון זה מאחר וכל תהליך גיבוש מודל התפוקות וההסכם התבצע תוך נטרול מלא של צוות מה"ט, התעלמות מהמלצותיו המקצועיות וגניזת מסמכים מקצועיים – התנהלות שפגעה קשות בעיצוב הרגולציה הקיימת.
תרומת ההון-האנושי לצמיחה ולפריון במגזר העסקי בישראל 1970 – 1999 - מחקר של בנק ישראל, מחלקת המסחר. דצמבר 2015
המחקר מצביע על התפקיד המרכזי של ההון האנושי בקביעת הפריון והתוצר בישראל; למספר הממוצע של שנות הלימוד משקל מכריע בהון האנושי, אך גם לסוג הלימודים יש השפעה חשובה: כך למשל לשנת לימוד אקדמית נמדדה תשואה גבוהה יותר מזו שנמדדה לשנה של השכלה תיכונית ומקצועית. ואולם, מובן שהתרומה של העובדים בעלי ההשכלה הגבוהה לפריון מושפעת הן מההשכלה שנרכשה בשלבים מוקדמים יותר והן מהיכולות הטבעיות שלהם.
מערך ההשכלה הטכנולוגית וההכשרה המקצועית העל-תיכונית - ת.א.ר.א ייעוץ וניהול פרויקטים. דצמבר 2014
החינוך הטכנולוגי-מקצועי בישראל החל לקרום עור וגידים לפני קום המדינה ולמן מ שימש כמושא לחיקוי בקרב מדינות עולם רבות. יחד עם זאת, במרוצת השנים תהליכים שונים הביאו לניוון מערך ההשכלה הטכנולוגית בישראל. תהליכים אלה באו לידי ביטוי בעיקר מאז שנות האלפיים וביניהם: צמצום הלימודים הטכנולוגיים בתיכונים, ירידה בתדמית ההשכלה הטכנולוגית ובמעמדה לעומת ההשכלה הטכנולוגית עקב "האקדמיזציה" של החברה הישראלית, תפקוד בעייתי של מה"ט כרגולטור המופקד על התחום, קיצוץ מתמשך בתקציבים שהופנו להשכלה הטכנולוגית בישראל ועוד.
מדיניות הנדסאים בישראל בהקשר שוק העבודה החדש - ד"ר נרי הורביץ, קרן שגיא. דצמבר 2013
מסמך זה הוא פרק ראשון מתוך שלושה, העוסקים בחקר תחום ההנדסאים בישראל ובעולם. שלושת הפרקים מתכנסים לכדי נייר מדיניות אשר נועד לשרת קובעי מדיניות במשרד התמ"ת. מסמך זה מתמקד בניתוח ההתפתחות ההיסטורית של מקצוע ההנדסאי בישראל. הוא שואף לחשוף את ההגיונות והעקרונות מהם נתפתח תחום זה דרך ניתוח הכוחות החברתיים, הכלכליים, הפוליטיים והמשפטיים אשר עיצובו את דמותו. המסמך מכוון לחשוף את תהליכי ההתפתחות של מקצוע ההנדסאים ולנתח את המשתנים המתערבים בהתגבשותו במהלך השנים. מתוך הניתוח ההיסטורי ניתן ללמוד כי החלטות שהתקבלו לפני חמישים שנה, עם מיסודו הראשוני של תחום ההנדסאים, משפיעים עד היום על אופי הניהול של שדה הטכנאים הנדסאים ועל רבים ממאפייניו.
פרדוקס הצמיחה הישראלי: ההשקעה בהון האנושי והשפעתה על פריון העבודה בענפי המשק השונים – גלעד ברנד, מכון מילקן. נובמבר 2013
מחקר זה בוחן את תרומת ההון האנושי לפריון העבודה בישראל. בעוד ששיעור הפונים להשכלה גבוהה הוכפל מאז שנות ה 90- , מסתמן כי תוואי פריון העבודה נותר ללא שינוי מהותי מזה ארבעה עשורים. לאור זאת נשאלת השאלה מדוע העלייה בהון האנושי אינה מתורגמת לשינוי בתוואי הצמיחה של פריון העבודה? במחקר נבחנה בשיטות אקונומטריות השפעת השינויים בהון האנושי על הפריון בענפים השונים של שוק העבודה. התוצאות מראות שעלייה בממוצע שנות ההשכלה מתורגמת לעלייה גדולה יותר בפריון העבודה ככל שהענף חשוף יותר לתחרות חיצונית. זהו הממצא העיקרי של המחקר שלפניכם.
מודל התמחור להכשרת הנדסאים במכללות הטכנולוגית - דו"ח סלבין. יוני 2013
דו"ח שני שנעשה על ידי שמואל סלבין הקובע כי יש לגבש מודל חדש של תקצוב בכל הנוגע למכללות הטכנולוגיות. תמחור מחודש זה נדרש לאור העובדה כי במשך עשור לא היתה הצמדה ראויה לעלויות המכללות וכיום התמחור לסטודנט אינו מספיק לצרכי הכשרת הנדסאי, ודאי שלא בסטנדרט של השכלה טכנולוגיות (סטנדרט המקובל במכללות להנדסה).
חוות דעת כלכלית בנוגע למדיניות המכללות הטכנולוגיות בישראל - דו"ח סלבין. אוקטובר 2012
מחקר שנעשה על ידי שמואל סלבין, לשעבר מנכ"ל משרדי האוצר והעבודה והרווחה וחבר הות"ת, בדק את פערי התקצוב הקיימים במערכת ההשכלה הטכנולוגית ביחס למערכת ההשכלה הגבוהה. סלבין ציין "שבניתוח הכלכלי של תחום ההשכלה הטכנולוגית בישראל ניתן להבחין בבירור שהתקציב מחולק למכללות על פי שיטה ארכאית שלא עודכנה במשך עשרות בשנים..." המחקר מציג באופן חד משמעי את הצורך להגדיל את התקצוב למכללות הטכנולוגיות בכ- 425 מיליון וזאת כדי להסדיר, לטווח הרחוק, את מערך ההשכלה הטכנולוגית ואת מניעת קריסת המכללות הטכנולוגיות בישראל.
סקירה בנושא הצלת החינוך הטכנולוגי - יעקב דור. יולי 2011
באופן שיטתי במהלך שני העשורים האחרונים קיימת שחיקה בתקציבי החינוך הטכנולוגי בישראל , בעוד שמדינות רבות בעולם הן באירופה והן באסיה מגדילות באופן ניכר את תמיכתן בחינוך הטכנולוגי ותוצריו השונים, בישראל לעומת זאת נוצר ניוון שיטתי של התחום שעלול להוביל לנפילתו של המעוז האחרון של החינוך הטכנולוגי בדמותן של המכללות המכשירות טכנאים והנדסאים במסגרת משרד התמ"ת . נייר עמדה זה מציג את הבעיות הקשות מהן סובלות המכללות הטכנולוגיות בישראל בכלל ובפריפריה בפרט ומנתח את הסיבות שהובילו למצב בו אנו נמצאים כיום. הנזק למשק ולתעשייה היצרנית במדינה עלול להיות בלתי הפיך. טיפול נכון בפתרון הבעיות כיום, יעלה למדינה מיליונים בעוד שטיפול כושל יגרום לכך שבעוד כעשור תוציא המדינה מיליארדים לבניית כל התשתיות מחדש.