השכלה טכנולוגית
הכשרת סטודנטים לתואר טכנאי והנדסאי בישראל נעשית על ידי המכללות הטכנולוגיות הפרוסות ברחבי הארץ. החל משנות ה-90 של המאה העשרים, תחום הכשרת הנדסאים וטכנאים במסלולים השונים במכללות הטכנולוגיות, נתון במשבר מתמשך. בין הגורמים השונים הרלוונטיים בזירה זו, שוררת הסכמה כי המשבר החמור בהשכלה הטכנולוגית מביא לפגיעה במשק ובתעשייה, על רקע מחסור חמור בכוח- אדם איכותי בתעשייה בכל הרמות, לרבות טכנאים והנדסאים.
בדוח של ה- OECD משנת 2014 צוינו כשלים שונים בתחום זה בישראל, לרבות פיצולו בין משרדי ממשלה שונים שאינם פועלים בתיאום זה עם זה, תקצוב שאינו מספיק והיעדר הכרה בהסמכה של החינוך הטכנולוגי העל-תיכוני בקבלה למוסדות אקדמיים. המלצות הדוח היו לגבש תוכנית אסטרטגית כוללת להרחבת החינוך המקצועי האיכותי בשיתוף פעולה עם התעשייה, לפעול להסדרה בחקיקה ולהקצות לסוגיה תקציבים ראויים.
הגורם הממשלתי המופקד על פעילותן של המכללות הטכנולוגיות הוא המכון להכשרה בטכנולוגיה ובמדע (מה"ט), שהוא יחידה באגף להכשרה מקצועית במשרד העבודה והרווחה והשירותים החברתיים. מה"ט עוסק במכללות להכשרת הנדסאים וטכנאים מוסמכים, בתקצוב שלהן ובמתן שירותים פדגוגיים למכללות, כגון כתיבת תכניות לימודים ועדכונן, פיקוח מקצועי שוטף, קיום בחינות גמר והסמכה. מה"ט קובע תנאים מפורטים להכרה במכללות הטכנולוגיות, מידע על הקבלה ללימודים, שכר הלימוד, משך הלימודים, מגמות הלימוד, תכניות הלימוד בכל מגמה ומספר השעות המוקצה להן, נתונים פיזיים ולוגיסטיים (כיתות לימוד, ציוד ועוד) ותפקוד בתחום המנהלי ובתחום ההתנהלות האקדמית של המוסד.